בשר חדש

"מה זה?" שאלתי את הקצבית למרות שבלבי ידעתי את התשובה. "זה בשר חדש. משהו מיפן" ענתה במבטא כבד.

יום חמישי אחר הצהרים. סיבוב שוק שגרתי לקניות אחרונות לאירוע של שישי בערב. בשוק הכרמל היום כבר נמוג לאיטו. באחת הקצביות האהובות עלי עדיין היו עסוקים עם לקוחות רבים. אני ממתין לקבל סינטה טרייה שתהפוך עוד הערב לרוסטביף. לפתע נחו עיני על נתח בשר שכמותו לא ראיתי בארץ מעולם. נתח שהמילה משוייש צרה מלהגדירו.

ידעתי שזה קובה (kobe), אבל התקשיתי להאמין. הנתח השלם היה כמעט לבן מבחוץ ומאוד מתעתע. הקצבית ניגשה ואלי ושאלה לרצוני. "מה זה?" שאלתי. "זה בשר חדש. משהו מיפן." ניכר שהיא לא שותפה להתרגשותי. באותו הרגע ידעתי שתכניותי להערב השתנו. רכשתי נתח במשקל 450 גרם ונפרדתי מכמאה שקלים עבורו. הקציצות מאתמול יחכו למחר.

הוספתי גם את "הבסטה" לסיבוב השוק שלי וקניתי בקבוק קוט דה רון שהולך מצוין עם בשר מעולה. אשתי לא תדע את נפשה מרוב אושר.

קובה הוא שם האזור ביפן שבו מגדלים בקר מזן Tajima-Ushi. הוא נחשב לבקר הטוב בעולם. ייתכן שהעובדה כי הפרות מקבלות עיסויים יומיומיים קשורה לכך. כפי שעינייכם רואות בתמונה, נתחי הבשר שזורים מאות יובלים דקים של שומן עדין לחך שנמס בפמפרטורה נמוכה יותר מאשר שומן בקר אחר (ולכן גם נחשב בריא יותר). התוצאה היא טעם שמתפוצץ בפה ומרקם עדין וקטיפתי.

ניתן לקרוא עוד על הקובה בוויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Kobe_beef

מחיר הבשר הוא כ- 230 ש"ח לק"ג. בישראל אנו נאלצים להסתפק בבשר שהגיע קפוא מיפן, אך בכל זאת ההוצאה היתה מוצדקת!

אשתי כמובן הגיבה בהתרגשות גדולה כשהבינה איזו הפתעה הכנתי לה. העדפתי לצלות את הנתח על מחבת ברזל חלקה ללא פסים כדי שכל השומן ייצרב ישירות מהמחבת ולא יטפטף לאיטו. תיבלתי את הבשר במלח ורוד מההימלאיה ובפלפל שחור גרוס בנדיבות, וצליתי אותו לדרגת מדיום רייר. לאחר מנוחה של מספר דקות, פרסתי את הנתח העבה והגשתי אותו עם תפוחי אדמה צלויים בתנור.

החוויה היתה בלתי- נשכחת. הבשר היה מענג ועסיסי עד טירוף.

הערב השגרתי שלנו הפך למאורע מרגש במיוחד.