events

התמונה באדיבות עמית אוסטרייכר– מפיק אירועים

לארח עשרות אנשים בבית לאירוע חשוב זאת התרגשות גדולה. זוהי הזדמנות ליהנות מהבית, מאוכל מצוין, לחלוק רגעים מרגשים, וליצר זיכרונות נפלאים לך ולאנשים החשובים לך.

הפקה של אירוע כזה כרוכה בדרך כלל בהוצאה של אלפי שקלים, שעות של עבודת תכנון וארגון, קניות והרבה סידורים אחרים. ובסוף הכול מתנקז ל- 3-4 שעות שבהן הכול צריך להיות מושלם. האתגר הוא שבשביל שהכול באמת יהיה מושלם צריך לא מעט ניסיון, ואירועים כאלה מטבעם הם משהו שלרוב האנשים אין הרבה הזדמנויות להתמקצע בו, ולוקח שנים לצבור בו נסיון.

אני רוצה לעזור לך ללמוד מטעויות של אחרים ומניסיון שצברתי במאות אירועים. בשביל שבפעם הבאה שתארגן/ני אירוע בבית תוכל/י לעבוד פחות קשה, ליהנות ממנו יותר ולקבל יותר מחמאות.

ערכתי סקר בין יותר מ- 1000 לקוחות השף בקופסה שבו שאלתי על טעויות ואתגרים שהם חוו בתור מארחים או אורחים. קיבלתי המון תגובות. סיפורים על החמצות קטנות ומעצבנות ועל אירועים שהשאירו טעם רע אצל המארח. כשניתחתי את החומר שמתי לב שלמרות המגוון הגדול של הסיפורים יש כמה טעויות עיקריות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בגרסאות שונות. הנה ריכוז הטעויות והדרכים להימנע מהן.

הטעות הראשונה: מגוון מדומה

רוב המארחים תמיד משתדלים מאוד להגיש מגוון גדול של מנות על מנת ליצור תחושת שפע. טעות נפוצה היא ליצור תפריט עם המון פריטים שלא יוצרים ביחד תמהיל של מגוון אמיתי. זאת אומרת שיש הרבה מרכיבים שדומים מדי אחד לשני. הייתי פעם אורח באירוע שהגישו בו 2 סוגים של סלט חסה, 2 סוגים של סלט כרוב, 3 סוגי פשטידות, 2 סוגי קישים, מאפה פילו, לזניה, ניוקי בשמנת, רביולי בעגבניות, פטוצ'יני ברוטב רוזה, סלמון בתנור, גבינות ולחם. לכאורה לפחות 17 מנות שונות לפני הקינוחים, בפועל 4 או 5 מנות שבאמת שונות במהות שלהן אחת מהשנייה. מגוון מדומה בתפריט יכול ליצור מספר בעיות והחמצות:

  1. כל האוכל הופך להיות פחות מרגש ופחות מיוחד, כמו שהולכים שעות במוזיאון גדול, החושים מתקהים ויצירות האמנות הגדולות ביותר נראות סתמיות.
  2. כשאין מגוון אמיתי אפשר בקלות לפספס אורחים עם רגישויות ואלרגיות, לדוגמה באותו אירוע בו התארחתי, אורח רגיש ללקטוז שלא אוהב סלמון היה בבעיה.
  3. בלי מגוון אמיתי קשה לקלוע לטעם של עשרות אנשים.
  4. בלתי אפשרי לחשב כמויות : רוצים שכולם יטעמו מהכול, אבל כשיש 17 פריטים על המזנון ורובם דומים מאוד אחד לשני, רוב האורחים יסתפקו ב- 4-5 פריטים מה שמביא אותנו לבעיה הבאה.
  5. המון אוכל נזרק: אתם תכננתם כל פרט בכל מנה, הוצאתם אלפי שקלים, עבדתם קשה מאוד בהכנה או בארגון של כל האוכל, ובסוף נשאר 60% מהאוכל. זאת בהחלט יכולה להיות תוצאה של תפריט לא מאוזן.
  6. תפריט לא מאוזן יוצר תחושת כבדות לא נעימה.

הפתרון:

העיקרון החשוב ביותר בתכנון התפריט הוא "less is more". מגוון הוא בהחלט חשוב אבל בשביל שהוא יהיה אפקטיבי המגוון צריך להיות בקטגוריות ולא במנות. זאת אומרת שחשוב למלא כמה שיותר קטגוריות עם מנה אחת לכל קטגוריה. לא יותר. כשאני אומר קטגוריות אני מתכוון לסוגי מאכלים. קטגוריות לדוגמה (אלו הן דוגמאות לקטגוריות וכמובן שיכולות להיות קטגוריות נוספות):

  • סלט של ירקות חיים
  • סלט של ירקות אפויים או קלויים
  • סלט על בסיס דגנים או קטניות
  • סלט עם פירות
  • תפוחי אדמה
  • תבשיל בשר ברוטב
  • בשר צלוי ללא רוטב
  • בקר
  • טלה
  • עוף
  • בשרים קרים
  • דגים כבושים, מעושנים או נאים
  • פירות ים
  • מאפים
  • פסטות

באירוע של השף בקופסה התפריט בדרך כלל מורכב מ- 6-7 סוגי חטיפים, מגשי בשרים, מגשי דגים, גבינות, 4 סלטים מקטגוריות שונות, לחמים, מאפים חמים, ופטיפורים. לתפריטים לדוגמה

רוב האנשים מתחילים לתכנן תפריט בכך שהם חושבים על מתכונים ספציפיים ומנות ספציפיות שהם רוצים להכין, לקנות או לבקש ממישהו אחר להכין. וכאן כבר הטעות הראשונה. הדבר הראשון שצריך לתכנן אחרי מספר המוזמנים וסגנון ההגשה הוא מבנה התפריט והקטגוריות או סוגי המאכלים שיהיו בו, ורק אחר כך מסתכלים במתכונים ובוחרים מנות ספציפיות. וההמלצה היא לא יותר ממנה אחת לכל קטגוריה. זאת אומרת שאם הבקר יהיה מבושל ברוטב העוף צריך להיות צלוי בתנור ולהפך. כך שהם יהיו שונים אחד מהשני בכל מיני מובנים. לכל מרכיב בתפריט צריך להיות תפקיד וביחד הם צרכים להוות מכלול שלם ומאוזן.
כשיש מגוון אמיתי משיגים את התוצאות הבאות:

  • כל האוכל הופך להיות טעים יותר כי האורחים יכולים לשים לב לפרטים של כל מנה שהשקעת בה מאמץ רב
  • קולעים לטעם של כולם
  • לכולם יש מספיק מגוון גם לאלרגים ולרגישים
  • קל יותר לחשב כמויות
  • הרבה פחות עבודה מיותרת
  • הרבה פחות אוכל נזרק
  • תחושת שובע נעימה בסוף הארוחה

הטעות השנייה: תפריט וסגנון הגשה שלא מתאימים לאירוע ולשעה

את סגנון ההגשה צריך להתאים לכמות האורחים, למרחב של האירוע ולשעה.
לקוחה סיפרה לי על אירוע קוקטייל שהיא הזמינה מקייטרינג בשישי בצהריים והאוכל פשוט לא הספיק. הרבה לקוחות סיפרו לי על אירועים שהם נכחו בהם, שלא היה נוח להגיע לאוכל וכתוצאה מכך רוב האורחים לא טעמו מרוב התפריט. לסגנון ההגשה יש השפעה מכרעת על הצלחת האירוע ולכן זה אחד הדברים הראשונים שאני משוחח עליהם עם כל לקוח, כדי להבין בדיוק את התפריט והסגנון שהכי יתאימו לאירוע שלו. הקדשתי פרק שלם במדריך לאירוח (להורדה בחינם באתר פומפידו) לנושא. אפרט כאן מספר כללי אצבע שיכולים לחסוך טעויות מביכות ועוגמת נפש.

  1. אם האירוע מתקיים בשעה של ארוחה, הכיבוד שמגישים חייב להוות ארוחה. הסגנון יכול להיות עדין ואלגנטי אבל התוכן צריך להשביע ולהכיל תמהיל של מרכיבים כמו בארוחה מלאה (חלבונים, פחמימות, ירקות וכו'..)
  2. באירועים מעל 20 איש, עדיף להגיש את האוכל במזנון (גם אם הארוחה היא סביב שולחן). כך כל אחד יכול מתי שנוח לו לראות את כל המגוון ולקחת בנוחות מה שהוא רוצה מהמזנון.
  3. כשאין מקום (או רצון) להושיב את כל האוחים סביב שולחן, מגישים את האוכל במזנון ומוודאים שאת כל המנות בתפריט אפשר לאכול עם מזלג בלבד. כך האורחים יכולים לאכול בעמידה, בישיבה על ספה ותוך כדי שיחה. זהו הסגנון המועדף עלי. הוא דינמי ומהנה לאורחים, ויחסית פשוט למארח. הרוב המוחלט של האירועים של פומפידו הם כאלה.
  4. במידה שכמות האורחים גדולה רצוי להכפיל את המזנון או לרווח אותו ולהכפיל את המנות שמוגשות עליו. זאת אומרת להכין שני כלים או יותר מכל מנה ולחלק אותם במקומות שונים על המזנון או על מזנונים שונים כך שיהיה נוח לכל האורחים להגיע לכל המנות.

הטעות השלישית: תפריט מסובך להגשה

מעבר לשיקולים הקולינאריים התפריט באירוע חייב להיות פשוט להגשה ולהתאים למטבח שלכם. זוהי עוד סיבה שתכנון תפריט מתאים הוא קריטי להצלחת האירוע. תפריט לא מתאים יכול לגרום לכם להתרוצץ, להזיע ולהילחץ בזמן האירוע במקום ליהנות עם האורחים.

מה עושים?

קודם כל מרכיבים תפריט עם כמה שיותר מנות שלא צריך לחמם ושאפשר להכין מראש. באקלים שלנו אפשר להרכיב מזנון שלם עם מעט מאוד מנות חמות ואפילו בלי. סלטים שמכילים פחמימות (קטניות, דגנים, תפוחי אדמה, דלורית, קינואה וכו') הם דוגמה מצוינת למנות משביעות שניתן להכין מראש (לפעמים יום מראש) מבלי להתפשר על האיכות.
כשמתכננים את התפריט חשוב לקחת בחשבון את האמצעים העומדים לרשותנו: מה גודל התנור? כמה כיריים יש? כמה מקום במקרר? כמה אנשים (אם בכלל) יעזרו לנו להוציא את האוכל? כמה משטח עבודה? ועוד כאלה שאלות. תשומת לב מיוחדת צריך להקדיש למנות חמות או כאלה שצריך להכין ברגע האחרון. כשמתכננים את התפריט צריך לבדוק האם כל המנות שמתוכננות להתחמם בתנור יכולות להיכנס ביחד, ואם לא אולי יש מנות שמתחממות מהר וכאלה שמתקררות לאט שאפשר לחמם לפניהן. ואולי יש מנה שאפשר לוותר עליה ובמקומה להוסיף מנה שאפשר לחמם על הגז.

חשוב מאוד לזכור שהמשאב הכי יקר שלך באירוע הוא תשומת הלב שלך. המארחים צריכים לשים לב להמון פרטים, וגם רצוי שייהנו קצת עם האורחים, לכן אל תעשו לעצמכם גול עצמי עם התפריט. אם אין לכם צוות של 3-4 אנשים במטבח, המנעו ממנות כמו פסטה ורביולי שדורשות שמישהו יעמוד וישגיח עליהן בזמן הארוחה והן לא יכולות להחזיק 10 דקות על המזנון. במובן הזה לזניה היא רעיון טוב יותר, אפשר לחמם אותה מראש בלי יותר מדי תשומת לב והיא נשארת חמה לאורך זמן. אם בכל זאת חשוב לכם להגיש מנה כמו רוסטביף חם שדורשת תשומת לב רבה ברגע האחרון, תדאגו ששאר התפריט יתמוך בזה ולא יהיו מנות נוספות שדורשות הרבה תשומת לב. את תפריט הארוחות המלאות של פומפידו לאירועים גדולים ביססתי על מנות משביעות ואלגנטיות שלא דורשות חימום או טיפול במהלך האירוע כדי לאפשר למארח להיות כמה שיותר פנוי לבלות עם האורחים.

לסיכום:

תכנון תפריט לעשרות אורחים הוא כמו תכנון ייצור של מוצר מסובך ויקר. סביבת הייצור היא המטבח שלכם, וכמו שאי אפשר לייצר מטוס במפעל למכוניות- יש תפריטים שלא כדאי להכין מהמטבח שלכם. תכנון של תפריט מתאים יאפשר לך לבלות עם האורחים וליהנות מהאירוע.

הטעות הרביעית: יותר מדי אוכל

זוהי by far הטעות הנפוצה ביותר ובאופן כללי סוגיית הכמויות היא הסוגיה שהכי מטרידה את המארחים. אין- ספור שיחות שלי עם לקוחות החלו כך: "אני צריכה להגיד לך משהו, אני פולנייה, אני חייבת שיהיה בשפע". היו כל מיני גרסאות למשפט הזה (גם מעדות אחרות).

ובאמת חישוב כמויות לאירוע של עשרות אנשים הוא עניין מסובך שדורש ידע וניסיון. לכל סגנון הגשה ולכל משבצת ביום ובשבוע יש נוסחה משלה. דוגמאות של נוסחאות כאלו יש במדריך לאירוח של פומפידו.

אפרט כאן מספר עקרונות שיכולים לעזור בחישוב הכמויות.

  1. הקפידו על העיקרון של מגוון אמיתי (שמפורט בסעיף שמתייחס למגוון). תפריט מנופח ומגוון מדומה הופך את חשבון הכמויות לבלתי אפשרי.
  2. ככל שמגוון המנות גדול יותר כך צריך פחות מכל מנה.
  3. כשהמגוון סביר, רוב האנשים יטעמו קצת מכל דבר ולכן אפשר לחשב מכל מנה בערך 2-3 כפות לאורח.
  4. תכננו את הכמויות זמן רב מראש לפני האירוע ואל תשנו אותן יומיים לפני (אלא אם כן חל שינוי במספר האורחים). לקוחות רבים שלי מתחילים לחשוש יומיים לפני האירוע ומתעקשים להוסיף עוד ועוד לתפריט, ולבסוף נשארים עם כמויות גדולות של אוכל.
  5. בשבת בצהריים ובשישי בערב אוכלים יותר מהממוצע.
  6. בשבת בערב אוכלים פחות מהממוצע.
  7. באירוע שנערך בשעה של ארוחה שמתמשך למספר שעות כל אורח אוכל בין צלחת אחת עמוסה לצלחת וחצי מסך כל המנות יחד (ראשונות עיקריות תוספות וסלטים).
  8. בשעת ארוחה אורח ממוצע בתפריט ממוצע יאכל 150-200 גר' מנות מבוססות חלבון (בשר, דגים, גבינות, קיש) וכ- 200 גר' מנות מבוססות פחמימה (תפוח אדמה, דגנים, קטניות, לחם).
  9. המצב הרצוי הוא שתישארו בסוף האירוע עם 10%-15% מהאוכל שהכנתם.

בכוונה התייחסתי רק לעודף אוכל ולא לחוסר מפני שבתרבות שלנו חוסר של אוכל באירוע היא טעות הרבה פחות נפוצה ובדרך כלל היא תוצאה של סגנון הגשה לא מתאים לאירוע ולשעה (קוקטייל בשבת בצהריים).

הטעות החמישית: לעשות הכול לבד

אירוח של עשרות אנשים בדרך כלל כרוך ביותר עבודה ממה שזוכרים מהפעם האחרונה: סידור הבית, קניות, תכנון, ארגון כלי אוכל והגשה, בישולים, בידור האורחים ועוד הפתעות של הרגע האחרון. חשוב לזכור שהמטרה בדרך כלל היא שמחה, הנאה וזיכרונות יפים, ולכן זו לא בושה לבקש ולקבל עזרה. קיימות הרבה אפשרויות של עזרה שאפשר לבקש מבני משפחה או לקנות בכסף. אפשר להביא מלצר או צוות מלצרים שיגישו, יפנו וידאגו לתפעול האירוע, אפשר לקנות את כל האוכל מ- א' ועד ת', אפשר להזמין קייטרינג, אפשר לשכור מפיק או מעצב וכמובן שאפשר לחלק את הבישולים ומטלות אחרות בין בני משפחה וחברים קרובים. במידה וחולקים מטלות, חשוב שיהיה תיאום וארגון מראש אחרת יהיה הרבה מאמץ מיותר. אם מישהו מביא מנה מסוימת, אתם צריכים לדעת מה הוא מביא על מנת שלא תהיה כפילות. לפעמים חימום והוצאת האוכל היא משימה מסובכת, חשוב שיהיה מוגדר מי יהיה אחראי עליה. זה לא חייב להיות המארח. באירועים של 50 איש ומעלה אני תמיד ממליץ ללקוחות שלי להיעזר במלצר/ים שיעשו את עבודות ההגשה, הפינוי, והארגון. אחרת מדובר בעבודה קשה ושוחקת שלא מאפשרת למארחים להיות חלק מהאירוע (וחשוב לזכור שהמארח עובד קשה גם שעות לפני תחילת האירוע).

הטעות השישית: חוסר תכנון או תכנון לקוי

הרבה אנשים משקיעים המון כסף ומאמץ כדי לארגן אירוע מוצלח ומרשים ומפספסים בגלל חוסר תכנון. על כל דקה שתשקיעו בתכנון פרו אקטיבי של האירוע, תוכלו לחסוך שעות עבודה, מאות שקלים וסטרס מיותר. אני ממליץ לעבוד עם רשימות מסודרות: תפריט כתוב, רשימת קניות לפי מקומות הקנייה, רשימת הכנות לפי ימים, צ'ק ליסט של מטלות שצריכות להתבצע לפני יום האירוע ותוכנית מפורטת של יום האירוע שכוללת זמן מנוחה והתארגנות אישית. נקודה חשובה במיוחד לתכנון היא הוצאת האוכל: מה מחממים מתי ואיך, לראות שהכול מסתדר. כדאי גם לעבוד עם תפריט כתוב כשמוציאים את האוכל (אפשר היה להאכיל מדינה שלמה באפריקה עם מנות שנשכחות במקררים ומתגלות לאחר שהאירוע נגמר). נקודות נוספות שאנשים שוכחים לתכנן הן לוח הזמנים של האירוע, המקום במקרר והזמן שלוקח לקרר את השתייה. במדריך לאירוח כתבתי צ'ק ליסט מפורט שאפשר להיעזר בו. הפקה של אירוע של עשרות אורחים היא עניין שדורש יכולת מקצועית שבכל קייטרינג יש ממונה עליה שמקדיש הרבה זמן ומחשבה לתפקידו. כשאתם עושים זאת בעצמכם, חשוב שתבינו את מורכבות המטלה ותתייחסו אליה בהתאם, ממש כמו לפרויקט בעבודה. בפומפידו אני עובד עם תכנת מחשב שיוצרה במיוחד לצורך חישוב רשימות קנייה והכנות לאירועים כדי להיות מתוכנן בצורה הטובה ביותר לעבודה.

הטעות השביעית: רגע אחרון

בכל מה שקשור בתכנון וארגון אירוע, לא כדאי לחכות לרגע האחרון. בגלל שמדובר במטלה לא רגילה, להרבה אנשים יש נטייה לדחות ולדחות. כתוצאה מכך הרבה דברים יכולים להשתבש, ספקים שרציתם יכולים להיות תפוסים וכו'. הרבה פעמים קורה לי שלקוחות מתקשרים ארבעה ימים לפני אירוע שלהם ואני כבר מלא ולא פנוי לעזור להם. כמה שתתארגנו מוקדם יותר, כך האירוע יצא יותר דומה למה שפנטזתם ובתקציב קרוב יותר למה שתכננתם. אותו העיקרון תקף גם לשאר המטלות הקשורות לאירוע. אין סיבה לסדר את הבית ביום האירוע או לקנות את השתייה ביום שלפני. יש גם מנות (כמו סלט קטניות או תבשיל בקר) שאפשר לסיים לבשל אותן יום או יומיים מראש (אפשר להשאיר טאץ' קטן כמו עשבי תיבול לרגע האחרון). זה אולי יכול להישמע טריוויאלי, אבל המון אנשים מגיעים לרגע האחרון עם סטרס מיותר בגלל מטלות שהיו יכולות להתבצע יומיים קודם. וזה מתקשר לסעיף הקודם, תכנון יזום של המטלות שישאיר אתכם פנויים ורגועים ביום האירוע הוא השקעה משתלמת מאוד.

הטעות השמינית: הפתעות באירוע

הקייטרינג מסתבר כלא משהו, בן משפחה הביא מנה שלא עומדת בסטנדרטים שלכם, המלצרים לא מקצועיים וכו'.

אחלק את הסעיף הזה ל 2 חלקים: עזרה מבני משפחה וחברים ושירותים שקונים מספקים שונים.

לגבי עזרה מבני משפחה וחברים: לכם יש תמונה בראש של איך האירוע אמור להיראות ואיזה סטנדרטים אתם רוצים שיהיו בו. לחברים שלכם אין את התמונה הזאת אם לא תספרו להם. לכן כשמבקשים ממישהו להביא משהו, רצוי להיות מאוד ספציפיים. "אתה יכול בבקשה להביא כך וכך כיכרות לחם מהמאפייה הזאת?". לפעמים אנשים מביאים משהו בסטנדרט נמוך לא מתוך קמצנות או עצלנות, אלא פשוט מתוך חוסר הבנה. בקשה ספציפית יכולה לחסוך לכם וגם להם מבוכה. אם לא נוח לכם לבקש בקשה ספציפית, תנסו לבקש מכל אחד משהו שאתם יודעים שהוא טוב בו או משהו שהוא קרוב לליבו. כמובן שכל זה רלוונטי רק באירועים שבאמת חשובים לכם האיכות והסטנדרט.

לגבי קייטרינג וספקים שונים: איך יודעים שהאוכל יהיה מוצלח ושאפשר לסמוך על השף?

דבר ראשון חוויה אישית: אם ראיתם, טעמתם וחוויתם בעצמכם קייטרינג או שף מסוים בתור אורחים באירוע שהיה מוצלח וכל האורחים התלהבו ונהנו, אם האירוע השאיר לכם זיכרון שהיתם רוצים להשאיר לאורחים שלכם זה יכול להיות הימור בטוח. כדאי גם "לתחקר" קצת את המארח, לשאול איך הייתה החוויה שלו.

אפשרות שנייה: לשאול חברים ומכרים. אפשרות פחות טובה אבל אם יש מישהו שאתם ממש סומכים על הטעם והסגנון שלו שהיה ממש מרוצה מקייטרינג, רוב הסיכויים שגם אתם תהיו מרוצים.

רוב הלקוחות של פומפידו מגיעים אלינו באחת משתי הדרכים האלו.

אבל מה עושים אם רוצים לבדוק משהו חדש? שירות שמצאת באינטרנט או ראית בטלוויזיה?

לשאלה הזאת את אין תשובת פלאים של 100 אחוז. אבל מניסיון של 15 שנה בתחום, אוכל לתת שלושה קריטריונים שעמידה בכולם תנבא בצורה טובה הצלחה של קייטרינג באירוע שלך.

  1. סגנון וסטנדרטים מקצועיים ואישיים- הסגנון של נותן שירות צריך להתאים לסגנון שלך. גם הסטנדרטים המקצועיים שלו צריכים להתאים לך ולאירוע המתוכנן. סגנון וסטנדרטים הם קריטריונים שניתן להבחין בהם בין השורות באתר האינטרנט ובשאר האינטראקציה עם נותן השירות. בחירת המרכיבים בתפריט, איכות הצילומים, עיצוב האתר, התחושה הכללית של רמה ואיכות כשבוחנים את האתר. כל אלה מעידים על סטנדרטים וסגנון. מעבר לכך, חשוב שהאינטראקציה עם נותן השירות תהייה לך נעימה.
  2. ניסיון מוכח- קייטרינג הוא תחום שדורש ניסיון רב. הניסיון של נותן השירות הוא מרכיב קריטי בהצלחת האירוע. זה לא מספיק שהשף עבד פעם בקייטרינג גדול ומפורסם. רצוי מאוד שלחברה שאתם שוכרים יהיה ניסיון מוכח באירועים בדיוק מהסוג שלכם. ניסיון רב הוא מה שמאפשר לסטנדרטים ולסגנון לבוא לידי ביטוי באירוע עצמו ולא רק באתר האינטרנט. דרך טובה לבחון ניסיון של נותן שירות היא המלצות. אם באתר החברה יש המלצות רבות של לקוחות, זה סימן מצוין. כדאי גם לקרוא את ההמלצות ולהבין ממה בדיוק אנשים אחרים היו מרוצים. לצפייה בהמלצות של לקוחות פומפידו אפשר ללחוץ כאן. אם אין ביניכם ובין נותן השירות אמון בסיסי ואתם חושדים שההמלצות מפוברקות, אין גם סיבה שתאמינו למה שהוא אומר ולא כדאי שתזמינו ממנו אירוע.
    כמה מילים על טעימות– אני לא מאמין גדול בטעימות. יש חברות מצוינות שלא ערוכות לטעימות. יש חברות (בעיקר הגדולות) שיש להן מערך שלם לטעימות שבדרך כלל הוא נפרד ואין לו שום קשר למערך האירועים עצמו. בקייטרינג של חתונות למשל, כשיש טעימה, יושבים 6-12 סועדים באזור הטעימות וצוות של כ- 2 טבחים (לפעמים אחד מהם הוא השף הראשי) מלהטטים במטבח קרקס קולינארי שלם בשביל שכל הדודים וההורים שרצו לבוא לטעימה ירגישו כמו שופטים במאסטר שף, בעוד שצוות של 3-4 טבחים מאכיל בחלק אחר של המטבח 300-400 איש שקנו אירוע בעקבות טעימה כזו. אני גם יודע שבחברות קייטרינג מסוימות יש חומרי גלם שונים באיכותם לטעימה ולאירוע. המסר שלי הוא לא שכולם רמאים, אלא שטעימה היא לא הוכחה, לא תחליף לאמון ולא אינדיקטיבית יותר מהמלצות באתר.
  3. בשלות מקצועית- בעייני בשלות מקצועית בקייטרינג באה לידי ביטוי בעיקר בהבנה עמוקה של הלקוח ושל התהליך שהוא עובר מהרגע שנולד הרעיון של האירוע, ועד הטלפונים הנרגשים בימים שאחרי האירוע. תבדקו באתר ובתקשורת עם הקייטרינג האם השף והקייטרינג פונים אלייך, ומדברים על מה שחשוב לך או רק על עצמם ועל כמה שהם מוכשרים.

לסיכום, ארגון אירוע בבית דורש רצינות ותכנון רב. הדרכים שפירטתי כאן יעזרו לכם להפיק את המירב מהמאמץ שאתם משקיעים כדי שתוכלו ליהנות מאירוע מוצלח ולייצר זיכרונות יפים לשנים ארוכות. אשמח תמיד לעמוד לרשותכם בכל עניין הקשור לאירוח בבית, ואני מזמין אותך להתקשר אלי ולהתייעץ איתי לפני האירוע הבא שלך, ללא התחייבות.

שלך,

יובל